איך לכתוב לזכר ולנקבה?

כתיבה לזכר ולנקבה היא אחת ההתלבטויות הנפוצות ביותר בכתיבה בעברית – במיוחד כשמדובר בתוכן שיווקי, מאמרים לאתר, דפי מכירה ופוסטים לרשתות חברתיות.
המטרה היא לפנות לקהל רחב בלי להרחיק אף אחד, לשמור על קריאות טבעית, ולהימנע מתחושת ניכור או ניסוח מסורבל.

האתגר הכי גדול של כתיבת דפי מכירה, מאמרים לאתר, פוסטים בפייסבוק ועוד, הוא צורת הפנייה אל המשתמשים או אל המשתמשות.

בעברית יש לנו צורות שונות של פנייה, פנייה ביחיד, פנייה ברבים, פנייה אל זכר ופנייה אל  נקבה.

 

אז איך נכתוב בלי לפגוע באף אחד?

 הנה כמה פתרונות:

אם האתר או המאמר מיועדים רק לנשים כמו למשל בלוג אימהות, כתבו בלשון נקבה: את.

אם האתר או המאמר מיועד רק לגברים כתבו בלשון רבים: אתם.

 

אבל מה עושים כשרוצים לפנות גם לזכר וגם לנקבה?

הנה כמה פתרונות?

הדרך הקלאסית: כתיבה בגוף שני רבים: אתם  

נכון, זה לא פתרון מושלם כי אלה "רבים" ולא "רבות" אך כדאי לדעת שפנייה כזו, גם על פי כללי האקדמיה ללשון עברית, כוללת גם פנייה גם לזכר וגם לנקבה

 המתנגדים יאמרו שפנייה בגוף שני רבים, ולא משנה אם מדובר בלשון זכר או בלשון נקבה, היא לא אישית מספיק, זה נכון, אבל עדיין פנייה כזו עדיפה על האלטרנטיבה האחרת המדירה חצי מהאוכלוסייה.

 

אם אתם מתעקשים על פנייה אישית, נסו לכתוב בלשון יחיד עבר. 

כתבת, חלמת, שמרת, הדלקת, הכנסת, קיבלת, פרסמת ועוד למשל, מתאים גם לזכר וגם לנקבה.

 

מילים שאפשר לקרוא בכל מגדר

היצמדות למילים שניתן לקרוא אותן בכל מגדר.

 למה הכוונה?

מילים בגוף שני שבזכות הסיומת שלהן יכולות להיקרא בכל המגדרים, אלו המילים המסתיימות בכ"ף סופית כמו "אתך", "בשבילך", "עבורך", "שלך", ממך, לך, בגללך, ועוד.

 זו צורת פנייה שהיא גם אישית וגם לא מעצבנת אף אחד.

 בכל פעם שחשוב לך לפנות אל הקורא שלך באופן ישיר, כדאי לך להיעזר במילים אלו, ואז לא תהיה לך בעיה עם זכר ונקבה במשפט.

 

דרך נוספת שימוש בשם הפעולה או בשם הפועל

דרך נוספת היא לעשות זאת שימוש בשם הפעולה, ללא הטיות כלשהן. במקום לכתוב "הצטרפו", "צור קשר", "לחצי כאן" וכן הלאה – אפשר לכתוב "הצטרפות", "יצירת קשר", "הרשמה". הצורה הזאת מדברת אל כולם.

 החיסרון:  זהו משלב גבוה של השפה. מדי רשמי ולא מתאים למקרים שבהם אנו מעוניינים לכתוב בגובה העיניים וליצור אינטימיות עם הקורא.

 כאשר מדובר בטקסטים של ממש, כמו מאמרים, אפשר להשתמש בשם הפועל: "כדי להבין את הנוער של היום, חובה להכיר את הרשתות החברתיות", "במקרה של תקלה, יש לפנות למוקד השירות".

החיסרון: כתיבה כזו נשמעת מעט יבשה, אין בה פניה אישית וחסרה בה נימת הציווי המאפיינת קריאות לפעולה.

גם שימוש בגוף ראשון מצוין למטרה הזו – אך צריך לשים לב לכך שסיומות הפעלים לא מעידות על מגדר מסוים: אני רוצה להצטרף, "אני רוצה לקרוא עוד, אני רוצה לדעת ועוד.

פנייה חכמה ומושכלת ביחיד גם פותרת הרבה פעמים את בעיית הזכר והנקבה. "נמאס לך לסבול מכאבי ראש? יש לך סיבה טובה להתחיל לחייך." – פונה גם לגברים וגם לנשים, זה דורש קצת מחשבה, אולי גם יצירתיות, אבל אף אחד לא מרגיש מקופח.

 

דרך נוספת: לשון רבים אנחנו

אנחנו נוהגים, אנחנו חושבים, אנחנו אוהבים ועוד

היתרון בלשון רבים – אנחנו- טמון בזה שדרך זו מייצרת קרבה. אני לא נמצאת מולך, אני בצד שלך, אנחנו יחד בסיפור הזה.

 

 פנייה נכונה אל זכר ונקבה, כתיבה ללא טעויות סגנון, תחביר או פיסוק  מכבדת הן את הגולש והן את בעל האתר.

אין דרך אחת נכונה לכתוב לזכר ולנקבה. הבחירה תלויה בקהל היעד, באופי הטקסט וברמת האישיות הרצויה.
במרבית הטקסטים הכלליים, כתיבה בגוף שני רבים או שימוש במבנים ניטרליים מאפשרים פנייה מכבדת וזורמת.
כאשר חשוב ליצור חיבור רגשי או הנעה לפעולה – נדרש שיקול מקצועי ולא פתרון אוטומטי.

בכתיבה שיווקית, הבחירה אם לפנות לזכר, לנקבה או בלשון ניטרלית משפיעה לא רק על תחושת הקורא – אלא גם על הנכונות שלו לפעול.
כאשר הטקסט נועד לעבוד עסקית, נדרש איזון בין עברית תקנית, חוויית קריאה והנעה לפעולה.

בדיוק בנקודה הזו נכנסת כתיבת תוכן לאתרי אינטרנט שמאזנת בין דיוק לשוני, חוויית קריאה ומטרה עסקית.

 

אני עורכת לשון מוסמכת ומומחית בכתיבה של תוכן שיווקי.

מחפשים כתיבת תוכן מקצועית, איכותית ומניעה לפעולה, צרו קשר!