מילים חדשות בעברית: איך האקדמיה מחדשת את השפה?

אם אתם בטוחים שאתם שולטים היטב במכמני השפה העברית ומכירים את כל המילים, מצפה לכם הפתעה: מספר המילים שאינכם מכירים גדול בהרבה ממה שאתם חושבים.

אחת לכמה חודשים מתכנסת האקדמיה ללשון העברית וקובעת חידושי לשון וחלופות למונחים לועזיים או לצורות בלתי תקניות. חלק מהחידושים משתלבים בשפה היומיומית, ואחרים נשכחים. כבר בשנות השמונים הציעה האקדמיה את „מצללה” במקום פרגולה ואת „תצרף” במקום פאזל, אך החלופות האלה לא השתרשו בציבור. לעומתן, „מסרון”, שנקבעה כחלופה ל־SMS, נקלטה היטב וכיום רבים משתמשים בה.

איך האקדמיה יוצרת מילים חדשות בעברית?

האקדמיה ללשון העברית מחדשת מילים בכמה דרכים, ובהן יצירת מילים משורשים קיימים, החייאת מילים עתיקות וצירוף של שתי מילים למילה אחת.

יצירת מילים באמצעות שורש ומשקל

אחת הדרכים הנפוצות לחידוש מילים היא שילוב של שורש ומשקל. מילים רבות בעברית בנויות משורש, לרוב בן שלוש אותיות, הנושא את המשמעות הבסיסית של המילה. לדוגמה, מהשורש כת״ב נוצרו מילים כמו כותב, כתיבה, מכתב, הכתבה וכתיב. כאשר רוצים לחדש מילה, בוחנים את משמעותה, מאתרים שורש מתאים ומשבצים אותו במשקל קיים, וכך נוצרת מילה חדשה.

מילים לועזיות שהשתלבו בשפה העברית

יש מילים לועזיות שהשתלבו היטב בשפה העברית ואף הולידו פעלים ומילים חדשות. כך, למשל, מן המילה „קטלוג” נוצר הפועל „לקטלג”, מן המילה „טלפון” נוצר הפועל „לטלפן”, ומן המילה „ניטרלי” נוצר הפועל „לנטרל”. מילים אלו אומנם הגיעו משפות אחרות, אך עם הזמן הותאמו למבנה של העברית והפכו לחלק טבעי ממנה.

לא לכל מילה לועזית נקבעת חלופה עברית, וגם כאשר נקבעת חלופה כזאת, הציבור לא תמיד מאמץ אותה. מילים בין-לאומיות כמו שוקולד, קפה וקקאו נשארו בשימוש גם בעברית. לעומתן, למילים לועזיות אחרות הציעה האקדמיה חלופות עבריות: „החסן נייד” במקום דיסק און קי, „תגובית” במקום טוקבק ו„תגובן” במקום טוקבקיסט. חלק מהחלופות נקלטו בשפה, ואחרות עדיין מוכרות פחות.

דמיינו שאתם מקבלים את ההודעה הבאה: „ישיבת היוצרים בנושא היישומון תתקיים בכתובת שתישלח במסרון לנווטן”. האם תדעו לאן להגיע? סביר להניח שהמילים התקניות יגרמו לכם לעצור לרגע. בשפה היומיומית אותה הודעה הייתה נשמעת כך: „ישיבת הקריאייטיב בנושא האפליקציה תתקיים בכתובת שתישלח ב־SMS לאפליקציית הניווט”.

צירוף מילים ליצירת מילה חדשה

דרך נוספת לחידוש השפה היא חיבור של שתי מילים קיימות למילה חדשה, תהליך הנקרא „הֶלְחֵם בסיסים”. כך נוצרו „מחזמר” מהצירוף מחזה וזמר, „מדרחוב” ממדרכה ורחוב, „רכבל” מרכבת וכבל ו„רמזור” מרמז ואור. לעיתים המילים החדשות נשמעות בתחילה מעט משונות, אך רבות מהן משתלבות בשפה והופכות לחלק טבעי ממנה. גם צורות הרבים שלהן כבר שגורות: מחזמרים, מדרחובים, רכבלים ורמזורים.

בחנו את עצמכם: אילו מילים חדשות בעברית אתם מכירים?

לפניכם מבחר מילים עבריות שנקבעו כחלופות למילים ולביטויים לועזיים. חלקן כבר מוכרות ומשמשות בשפה היומיומית, ואחרות עדיין נשמעות מעט זרות. בדקו כמה מהן אתם מכירים ובכמה אתם משתמשים.

• תבהלה – פאניקה

• ג'אנק פוד – זלולת

• מודרניזציה – החדשה

• פופוליזם – המונאות

• טיזר – גריין

• סינגל – חדשיר

• מצלה – המילה מתארת את מתקן הצלייה

• תיקונאי – שיפוצניק

• כרוכית – שטרודל

• אסופה – קולקציה

• מלקטת – פינצטה

• אגרת מידע – ניוזלטר

• צנימונים – קרוטונים

• בוננות – מדיטציה

• טלפון חכם – סמארטפון

• יוצר מחולות – כוריאוגרף

• טיסת חסך- טיסת לואו קוסט

• עיתוק – רילוקשיין

• ניזום – פירסינג

• אבדן גמור – טוטאל לוסט.

מה צריך לדעת בקצרה?

• חידושי לשון נוצרים בין היתר באמצעות  שורש ומשקל, החייאת מילים עתיקות וצירוף של מילים קיימות.

   

• האקדמיה ללשון העברית מציעה חלופות עבריות למילים לועזיות, אך לא כולן נקלטות בשפה.

   

• בסופו של דבר, השימוש של הציבור הוא שקובע אילו מילים יהפכו לחלק טבעי מהעברית.

השורה התחתונה:

השפה העברית מתחדשת כל הזמן: האקדמיה מציעה חלופות, אבל הדוברים הם שמחליטים אילו מהן יישארו ואילו יישכחו.

השימוש במילים מדויקות הוא רק חלק מיצירת טקסט מקצועי. קראו גם מהי הגהה לשונית ולמה חשוב לבצע אותה לפני פרסום התוכן.

שאלות נפוצות על חידושי השפה העברית

מי קובע את חידושי הלשון?

האקדמיה ללשון העברית קובעת ומציעה מילים וחלופות עבריות למונחים לועזיים. עם זאת, הציבור הוא שקובע בפועל אילו מילים ייקלטו בשפה ויהפכו לשימושיות.

איך האקדמיה יוצרת חידושי לשון?

האקדמיה יוצרת מילים באמצעות שילוב של שורש ומשקל, החייאת מילים עתיקות, צירוף של מילים קיימות והתאמת מילים לועזיות למבנה העברית.

מדוע לא כל המילים המחודשות נקלטות בשפה?

מילה חדשה נקלטת כאשר היא ברורה, נוחה להגייה ומתאימה לשימוש היומיומי. מילים שנשמעות מסורבלות או זרות מתקשות להחליף את המונחים שכבר השתרשו בציבור.

האם מותר להשתמש במילים לועזיות בעברית?

בהחלט. מילים לועזיות רבות השתלבו בעברית והפכו לחלק טבעי ממנה. כאשר קיימת חלופה עברית מוכרת וברורה, אפשר להעדיף אותה בהתאם לסוג הטקסט ולקהל היעד.

היכן אפשר למצוא את המילים שחידשה האקדמיה?

אפשר למצוא מילים עבריות חדשות,  חלופות עבריות ומונחים מקצועיים באתר האקדמיה ללשון העברית ובמאגר המונחים שלה.